כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל

פוסט אביב פרחוני של תקופות מעבר. שינויים במזג האוויר, התחלות חדשות בחיים וכמובן בבגדים.

חזרתַ אחרי ארבע שנים. כבר הספקתי לשכוח
את ההמתנה הבלתי פוסקת, לתשומת הלב שלך.
"אני רוצה שתמיד תהיי בחיים שלי", אמרת. כאילו אין למילים משמעות,
או כאילו אין למילים האלו השפעה עליי.
"ומה עם מה שאני רוצה??" רציתי לצעוק
ואתה יודע. אתה מכיר אותי.
לכל דבר קטן יש משמעות כשמדובר בך ובי.
כבר הספקתי לשכוח, כמה קשה לשכוח אותך.
שוב.

ושוב.

>>

היא שוכבת במיטה ובוהה בתקרה. כבר כמעט תשע בבוקר אבל היא לא צריכה להיות בשום מקום.
תחושה מוזרה, אחרי שנים של שגרה. נזכרת בבחור שלא הלכה איתו הביתה אתמול, אחרי לילה ארוך מדי. שנים של תירוצים, כשאיחרה בבוקר לעבודה אחרי לילות רבים כאלה, תוהה לשם מה. מה המטרה של כל זה.
כשכבר התעוררה ונכנסה לקצב של הרחוב, הרגישה טוב יותר. זרם האנשים גרם לה להרגיש שייכת לרגע. כאילו תבין עכשיו לאן פניה מועדות, ולשם מה.

<<

עברתי לדירה חדשה, וגם עזבתי את העבודה. אחרי 8 שנים עזבתי את הדיי-ג'וב שלי, שהיה כמו בית אבל לא הספיק לי יותר. כמו באביב, המון שינויים קורים והראש שלי עובד שעות נוספות באיזו דרך לפנות.
כמו במשחק מחשב, תקועה באותו שלב בעשר השנים האחרונות. רוצה לעלות רמת קושי אך לא יודעת באיזו דרך לבחור. אני כבר לא ילדה והגיע הזמן לעשות החלטות חשובות וגם ללכת סופסוף אחרי הלב, אולי, לראשונה אחרי שנים של תרדמת. להיזכר מה גורם לי לקום עם חיוך וגם לחזור הביתה עם חיוך. המיצוי בלעשות משהו שתורם למישהו אחר, לא רק המרדף הסיזיפי האינסופי אחרי כסף לשכר הדירה. אלא התחושה שעזרתי. שיניתי משהו למישהו.

"אנחנו עוקרים כל כך הרבה מעצמנו, כדי לגרום לדברים להתרפא מהר
שכשאנחנו מגיעים לגיל שלושים, יש לנו מעט מאוד להציע
בכל פעם שאנחנו מתחילים עם מישהו חדש.
אבל לגרום לעצמך לא להרגיש כלום, כדי לא להרגיש שום דבר,
איזה בזבוז".

Call me by your name, 2017

"בהיותי לא מסוגלת להבין את הצורה שלך,
אני מוצאת אותך מסביבי.
נוכחותך ממלאת את עיניי באהבתך,
היא משפילה בענווה את ליבי,
כי אתה בכל מקום".

The shape of water, 2017

האביב זו תקופה מצויינת לטיולים, הכרת תודה אחרונה לשבילים ולאור המדהים, שנייה לפני החום הקופח והמעיק של הקיץ. זו גם תקופה מצויינת לאוורר את הארון ולצאת החוצה בצבעים בהירים ועליזים. כי אחרי הכל- אביב זה שינוי והתחלות חדשות.
הפעם, בשיתוף עם כמה מהמעצבות המקומיות האהובות עליי, החלטנו לעשות הפקת צילום בטבע, במקום מושלם ופורח. תודה לדרור בן נפתלי האהוב על הצילומים שלי.

 

בגדים: אונ'נוקו, נעליים: VAS

שמלה: שרה בראון, נעליים: VAS, תיק: ללין

<<

עד הפוסט הבא, לא לשכוח לנשום. אביב מדהים שיהיה לנו, קיץ- אל תמהר…

 

 

 

תגובות פייסבוק

תגובות

Related Posts

Discussion about this post

  1. התחושות שאת מתארת הן בדיוק תחושותי ואני מברכת אותך על האומץ לעשות את מי שלי אין עדיין. אין לי ספק שתצליחי. והתמונות חלומיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Latest Stories

Search stories by typing keyword and hit enter to begin searching.