פוסט מסע לעיר הכי מרהיבה באירופה. מדריך לרומא- איפה לישון, לאכול ובעיקר מה לראות.

"מסע הוא דבר מועיל, הוא מפעיל את הדמיון.
כל השאר הוא אכזבה ועייפות.
המסע שלנו הוא דמיוני לחלוטין. זה כוחו.
הוא נמשך מהחיים למוות.
אנשים, חיות, ערים, דברים, כולם דמיוניים.
זה רומן, פשוט עלילה בדויה.
זה מה שאומר ליטרה והוא אף פעם לא טועה.
בנוסף, כל אחד יכול לעשות כמיטב יכולתו.
עליך רק לעצום את העיניים,
זה בצד השני של החיים."

מתוך "מסע אל קצה הלילה" , לואי פרדיננד סלין.

>>

אתה לא אדם דתי, אבל תחושת אלוהוּת מלווה אותך כשאתה מסתובב ברומא. הכל נבנה גבוה ונשגב כדי שתיאלץ להסתכל למעלה כל זמן שאתה הולך. אם זה בין הפיאצות, הפסלים והאובליסקים ברחובות, לבין הכנסיות, הותיקן וגולת הכותרת שהיא הקפלה הסיסטינית. הפרסקאות על התקרה וסיפורי הבריאה, שרק מחזקים את תחושת הפלא הזו שגורמת לך לפעור פיך בתדהמה. אתה מרגיש קרוב לשמיים יותר מאי פעם.

המסע לרומא הוא כמו מסע בזמן. החזרה אחורה לתקופות כל כך עתיקות מפעילה את הדמיון במליון רבדים. לא ידעתי למה לצפות, רק כשנוכחתי מול יצירות העבר של הגדולים ביותר שעד עכשיו רק למדתי וקראתי עליהם בספרים, התחלתי לראות כנגד עיניי פריימים רצים, כמו בסרט נע. הצלחתי לדמיין את מיכאלאנג'לו מפסל את הפייאטה, את ברניני מתכנן מזרקות ואת הרומאים צועקים ונלחמים עד זוב דם בקולוסיאום. הצלחתי ממש לשמוע את צרחות העידוד וההתכתשויות. זה עשה לי יותר תיאבון, לא משנה בכמה ספרים כבר ראיתי הכל, העיר הזו- שכולה מוזיאון אחד עצום, הצליחה להפעים אותי ברמות שלא הכרתי. יכולתי לדמיין איך זה היה שם בשנת 72 לספירה לצעוד בדרכים העקלקלות בין הפנתאון לקולוסיאום עם הסוסים והעגלות הרתומות.

בכדי לנצל את 5 הימים שעמדו לרשותנו, חילקנו אותם בין אתרי חובה ויצירות שהייתי מוכרחה לראות ולהטמיע, לבין הנאה מהעיר המודרנית- אוכל, בתי קפה, ברים, גלידריות וכמובן- יין. והרבה. אז לאחר שבחרנו מיקום מצויין ללינה, ממש במרכז העיר, כל מה שנותר היה לסמן נקודות ציון על המפה ולהתחיל.

המעבר בין הפיאצות היה חובה, ביום ובלילה. כדי להינות מהאווירה של הברים והמסעדות בפיאצה עצמה גם בלילה. התחלנו בקולוסיאום האדיר, שם גם מצאנו טרטורייה מופלאה וזולה, והמשכנו לכיוון איזור הסטודנטים המדהים בטרסטברה. האוכל, המוזיקה והאווירה. מדהים ויפהפה. יום אחרי עשינו את הותיקן, כנסיית סנט פטרוס ומוזיאוני הותיקן, שם גם אכלנו את הקנולי הכי טעים ביקום.. מיד אחרי המשכנו לכיוון פיאצה פופולו, התצפית מפינצ'ו ווילה בורגזה. הגענו למסעדה  לא רחוקה ולא תיירותית בעלת אוכל מופלא, בדיוק כמו שחיפשנו. בין הפנתאון, פיאצה נבונה, 4 הנהרות של ברניני, ופיאצה טרבי כמובן לא הפסקנו ליהנות מגלידות משובחות בכל פינה.. לאיזור טסטצ'ו הגענו במיוחד לארוחת ערב במסעדה משפחתית ואיכותית שיין הבית שלהם משובח במיוחד.. ועוד מקום מדהים "מחוץ למפה התיירותית" שהנסיעה אליו טיפה יותר ארוכה היה רובע קופדה המדהים, שניחן בבנייה אקלקטית המשלבת המון סגנונות של אדריכל מתחילת המאה ה-20 בשם ג'ינו קופדה.

ובאמת שבהקשר של רומא קצרה היריעה מלהכיל, כמובן שלא מיציתי ואחזור עוד כמה פעמים. וכמו שג'פ גמברדלה אומר בסרט The great beauty: גם אחרי חיים שלמים ברומא, אתה לעולם לא תספיק לראות את כולה. אבל בהחלט שווה לנסות.

אז עד הפעם הבאה, ציטוט יפה של גתה, שכתב על רומא:

"הו שמש נשקפת ומשקפת על רומא שלך,
לא ראית, לא תראי מראות מרהיבים שכאלה-
כנבואת הורציוס כהנך בעים רוחו,
אך אל תשתהי נא היום, מהרי והסבי
מבטך משבעת ההרים שחברו לה יחדיו.
הטי נא חסדך למשורר, את מניין השעות קצרי-נא, שעיני הציר שותות בצמא את יפין.
יוקדת, העיפי מבט אחרון בבתי הפאר, בכפות, עמודים וגבהי אובליסקים רמים;
זנקי למצולות הים ולבקר תשכימי
לראות אותו מחזה אלהי שראית מעולם.."

תגובות פייסבוק

תגובות

Related Posts

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Latest Stories

עיניים עצומות לרווחה

בחזרה לעתיד

כל הדרכים מובילות

קיץ קש

חופש זה סם ממכר – חלק ב

חופש זה סם ממכר – חלק א

חשֵב מסלול מחדש

מחושך לאור

Search stories by typing keyword and hit enter to begin searching.